עבודת מין נותרה אחד המקצועות העתיקים בעולם, והיא שנויה במחלוקת היום כפי שהייתה אי פעם. בעוד שזנות מוצגת לעתים קרובות כפשע ללא קורבנות, ישנם שיקולים משפטיים, חברתיים ומוסריים רציניים שיש לחשוב עליהם לפני קבלת פסק דין.
הגדרה מדויקת של זנות היא מסובכת, שכן היא אינה תעשייה מונוליטית. בדרך כלל, מדובר בחילופי שירותי מין תמורת כסף, סחורות או טובות הנאה אחרות. זה יכול להתרחש בין שני בגירים בהסכמה או כרוך בכפייה של צד שלישי, עם חוקים נגד סחר בבני אדם שנועדו להגן על אנשים פגיעים מפני ניצול.
ברמה המשפטית, הוויכוח סביב הזנות מתמקד בשאלה האם יש לעשות לה דה-קרימינליזציה או לא. יש אנשים שחושבים שאי-הפללה, שמוציאה את הגורמים הפליליים מהמשוואה, תרחיק את השוק התת-קרקעי מתעשיית עבודת המין ויכולה להפוך אותו לסביבת עבודה בטוחה יותר לעובדי מין. מנגד, יש הטוענים כי אי-הפללה תגדיל את הביקוש לזנות, ותוביל לניצול רב יותר. יתר על כן, כמה מדינות יישמו צורות של לגליזציה או רגולציה של תעשיית עבודת המין, עם תוצאות מעורבות.
ברמה החברתית יש מגוון דעות על זנות. תומכי התנועה לזכויות עובדי מין רואים בזנות סוג של עבודה ומחפשים תנאי עבודה ותנאים חברתיים טובים יותר למי שעוסק בעבודה מסוג זה. הם גם טוענים כי לאנשים צריכה להיות הזכות להסכים ולהפיק תועלת מעבודת מין ללא חשש מהפללה או סטיגמה. המבקרים, לעומת זאת, טוענים כי זנות צריכה להישאר פלילית בשל טבעה הלא בריא וחשש כי אי הפללה תוביל לביקוש מוגבר.
בצד המוסרי, הדעות על זנות מגוונות כמו האנשים שמבטאים אותן. אנשים רבים מאמינים שזה לא מוסרי ומוביל לניצול של אנשים פגיעים, בעוד אחרים טוענים כי זוהי בחירה חופשית ויש לכבד אותה ככזו.
למרות הדעות השונות והוויכוח הסוער, עדיין לא ברור אם זנות צריכה להיות בלתי חוקית, חוקית או להישאר פלילית. כמו כן, לא ברור אם לאי-הפללה או ללגליזציה יהיו השפעות חיוביות או שליליות. בסופו של דבר, ההחלטה צריכה להתבסס על מה שמשרת את האינטרסים של עובדי המין ושל החברה כולה. אין מדיניות אחת שמתאימה לכולם וכל מדינה חייבת להעריך בזהירות את ההשלכות וההשלכות האפשריות של כל שינוי במדיניות הקיימת.
