בכל פעם שאתם מזיינים אתם שולפים את הקונדום מהכיס, או לפחות אנו מקווים שכך אתם עושים. חס וחלילה איננו רוצים שתחלו במחלות מין. אבל לא באנו לדבר על הנושא הזה, למרות שהוא חשוב מאוד. הפעם באנו לדבר על ההיסטוריה של הקונדומים.

היום אתם קונים את הקונדומים בבית המרקחת, אתם יכולים לעשות זאת בדרך לבילוי בתל אביב או במהלך ביקור בדירות דיסקרטיות בבת ים, תהיה הסיבה אשר תהיה. זה קל ופשוט, אך בימי קדם עדיין לא המציאו את הלטקס והעניינים היו קצת אחרת. אולי זה לא נשמע לכם הדבר הכי מחרמן ואטרקטיבי, אבל בימי קדם היה נהוג להשתמש בשלפוחית השתן של עזים בתור קונדום. ישנן עדויות שמלך כרתים היה נוהג לעשות זאת לפני כחמשת אלפים שנה.

גם בצד השני של העולם, בסין וביפן מצאו פתרונות ”אטרקטיביים באותה המידה“. על פי ההיסטוריונים, במאה החמש עשרה הסינים השתמשו בקונדום העשוי נייר אורז משומן או מעיים של טלה. ואילו היפנים מצאו פתרון קצת יותר אגרסיבי – שריון של צב או קרן של בעל חיים; לנו זה נשמע יותר כמו סוג של צעצוע מין.

דווקא המצרים היו המתקדמים ביותר. הם השתמשו בקונדומים העשויים פשתן. הם אפילו נהגו לצבוע את הקונדומים, אך עבורם זה היה עניין של מעמדות. הקונדומים באותם הימים גם שימשו כהגנה ממחלת הבילהרציה, אבל זה כבר סיפור אחר.

ואם חשבתם ששמעתם הכל, חכו שתשמעו על הרומאים. לצד שימוש בבדי פשתן, הייתה להם גם נטייה להפיק קונדומים מהשרירים של הלוחמים שנהרגו. אל תשאלו אותנו איך בדיוק עושים קונדום משריר…

קונדומים לא תמיד היו בקונצנזוס

במאה השמונה עשרה קונדומים החלו לקבל הכרה, אך גם התנגדות. למשל רבים ראו בהם דבר המעודד סקס עם פרטנרים רבים, ואך דרשו מהפרלמנט הבריטי לאסור את השימוש בהם. אך הביקוש לקונדומים המשיך לגדול. הם החלו להימכר בפאבים, מספרות ואפילו בתאטראות ברחבי אירופה.

הפריצה הגדולה של הקונדומים הייתה עם התפרצות מגפת האיידס. בשלב זה כולם הבינו שהקונדומים הם אמצעי יעיל להגנה מפני המחלה. בשלב זה מכירות הקונדומים החלו לצמוח, כפי שלעולם לא היו.